נֻצַּחְנוּ בִּנְעִימוּתוֹ - תורת האלוהות כפואטיקה בצירה היהודית האנדלוסית
וְכָל הַפִילוֹסוֹפִים אוֹמְרִים:
נֻצַּחְנוּ בִּנְעִימוּתוֹ
וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ לְחֹזֶק הֵרָאוֹתוֹ
כְּמוֹ שֶׁיֵּעָלֵם הַשֶׂמֶשׁ מִן הָעֵינַיִם
הַחֲלוּשִׁים לְהִשִּׁיגוֹ
מו”נ א, נט
כאשר הגיע פרופ’ מנחם לורברבוים לפסקה זו בספר מורה נבוכים הוא נעצר. שורות ספורות אלו שינו את גישתו לספר היסוד הזה והוא החליט לבוא אליו מנקודת מבט אחרת. הוא החל לתהות אם הדרך הנאותה לבטא את המפגש בין האדם לאל צריכה להיות דווקא מתוך שירה ופואטיקה. כך יצאה לדרך העבודה על ספר העוסק במפגש שבין התיאולוגיה לפואטיקה, ששונה ממחקריו הקודמים בפוליטיקה ובתיאולוגיה
בין פואטיקה לתיאולוגיה
היצירה היהודית במי הביניים הניבה את ספריית היסוד בפילוסופיה היהודית – מורה נבוכים, ספר הכוזרי ועוד – אשר נכתבו בערבית. בה בעת, נכתבו אלפי שירים ופיוטים בנושאים שונים, הפעם בעברית.
סביב המפגש הזה – בין התיאולוגיה לפואטיקה ובין העברית לערבית - התעמק פרופסור לורברבוים בתיאורים התיאולוגים ובבחירות הלשוניות של שלמה אבן גבירול, יהודה הלוי והרמב”ם
שורשו של הספר בלימוד המשותף ב’מורה נבוכים’ שנערך לפני שלושים שנה בבית המדרש של מכון שלום הרטמן. “שם בפעם הראשונה התוועדתי, בהדרכתו של מורי ורבי דוד הרטמן, לחיוניות המדהימה של מחשבתו של הרמב”ם”, הוא כותב בפתח הספר, “בלימוד ההוא עקבתי אחר התמורות שחלו בהרטמן עצמו בהבנת הרמב”ם. בכנס הפילוסופיה של המכון זכיתי לשמוע את ישעיהו ליבוביץ’, שלמה פינס ועוד מתחבטים במשמעות של תורת האלוהות של הרמב”ם
על השאלה מדוע בחר לעסוק דווקא בנושא זה הוא אומר: “אני מרבה לעסוק בצמתים ובדיונים מכוננים. היצירה בימי הביניים צמחה מתוך קיום יהודי דו-לשוני, מתוך קלסיקה מחד ומהפכה דתית מאידך”, הוא אומר, “בתור משורר ועורך ספרי שירה ובתור חוקר הגות יהודית באקדמיה התעניינתי דווקא בנושא הזה
הספר יוצא לאור בהוצאת מכון בן צבי.
פרופסור מנחם לורברבוים הוא ראש בית הספר לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן
